דיקמן נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

החלטה

לפני ערעור על החלטת רשם.

1. אשרטט בקצרה את העובדות וההליכים הנדרשים לצורך דיון בערעור. ביום 20.11.11 הגיש המערער תביעה נגד המשיבה בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לפי הנטען, בתאונת דרכים. משלא הוגש כתב הגנה במועד, ביום 28.12.11 הוגשה מטעם המערער בקשה למתן פסק דין בהעדר כתב הגנה. באותו יום נתנה החלטת כבוד הרשם בורשטין לפיה יגיש המערער תצהיר ותחשיב לאימות הנזק וכן פסק דין פורמאלי לחתימה.

2. יום למחרת, ביום 29.12.11, הוגשה הודעה ובקשה מטעם המערער במסגרתה הוגש תחשיב נזק מטעמו וכן פסק דין פורמאלי לחתימה. במסגרת זו הודיעה ב"כ המערער כי לא הוגש תצהיר מטעם המערער שכן הוא שהה אותה עת בחו"ל. באותו יום, הוגשה מטעם המשיבה בקשה למתן ארכה להגשת כתב הגנתה. בבקשה נטען כי התיק הועבר אל באי כוחה לאחרונה, והארכה נדרשת לצורך לימוד החומר והגשת כתב תביעה. הבקשה הוגשה ללא עמדת המערער ונטען במסגרתה כי ניסיונות לצור קשר עם באי כוחו לא צלחו.

3. ביום 2.1.12 הוגשה תגובת המשיבה לבקשת המערער למתן פסק דין בהעדר הגנה. בתגובה חזרה המשיבה על טענתה כי התיק הועבר למשרד באי כוחה רק לאחרונה, לאחר שמערער סירב להצעתה לסילוק התיק בפשרה. עוד נטען כי מיום הודעת המערער הדוחה את הצעת המשיבה לפשרה ועד למועד התגובה עברו פחות מ-30 יום. כמו כן, נטען כי ב"כ המערער סירבה לבקשת המשיבה למתן ארכה שהתבקשה באמצעות עובדת המשרד וכי ניסיונות של ב"כ המשיבה ליצור עימה קשר עלו בתוהו. המשיבה הוסיפה וטענה כי הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה לא הומצאה לה.

4. בהחלטת כבוד הרשם בורשטין, מיום 3.1.12, נקבע כי: "משהוגש כתב הגנה מתייתר הצורך לדון בבקשה שהוגשה ליתן פסק דין בהעדר הגנה". עוד נקבע כי שאלת ההוצאות תידון בפסק הדין. על החלטה זו, נסוב הערעור שבפני.

5. לטענת המערער, שגה הרשם בהחלטתו מן הטעם שמרגע שנתנה החלטתו להגשת תחשיב נזק ופסק דין פורמאלי, היה עליו להימנע מלקבל את בקשת המשיבה לארכה לצורך הגשת כתב הגנתה ולסרב לקבל את כתב הגנתה. לפי הנטען, שעה שהוגשו בפועל תחשיב נזק ופסק דין פורמאלי לחתימה כבר ביום 29.12.11, ולא היה באותו מועד כתב הגנה בתיק, היה על הרשם ליתן למערער פסק דין. עוד נטען, כי היה על הרשם לנמק את החלטתו לקבל את כתב ההגנה "מטעמים מיוחדים שירשמו". זאת ועוד, שגה הרשם – כך הטענה - בכך שנעתר לארכה שכן המשיבה העבירה את התיק לטיפול רק לאחר שעבר המועד להגשת כתב הגנה.

6. המשיבה מצדה טוענת כי ב"כ המערער סירבה לפניית עובדת ממשרדם להעניק את הארכה המבוקשת וכי הוא עצמו לא הצליח ליצור קשר עימה. לפיכך, הגיש בקשה למתן ארכה להגשת כתב ההגנה. עוד נטען על ידו כי הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה לא הומצאה לו וכי מכל מקום ביום 3.1.12 הוגש כתב ההגנה. המשיבה מוסיפה וטוענת כי כל עוד מתנהל מו"מ לפשרה לא מועבר התיק לטיפול אל עו"ד חיצוני וכי מיום שסירבה התובע להצעתה האחרונה של המשיבה לעניין סיום התיק בפשרה ועד הגשת כתב ההגנה לא עברו 30 יום.

7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

אכן, לפי תקנה 97(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 תובע זכאי לקבל פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד אם לא היה בתיק בית המשפט כתב הגנה במועד בו הגיעה הבקשה לעיונו של השופט (ע"א 519/82 פקיד השומה ת"א 4 נ' נחושתן, פ"ד לט(3) 240 (1985); ע"א 392/89 עינצ'י נ' הסוכנות היהודית, פ"ד מד(4)4 (1990); רע"א 5967/91 הופמן נ' הופמן, פ"ד מו(1) 784 (1992)). הרציונל העומד מאחורי כללים אלה הוא ברור; המגמה להקפיד על סדרי הדין נועדה להעניק את החשיבות הראויה למועדים שנקבעו בסדרי הדין על מנת שיתאפשר לנהל מערכת שיפוט סדירה ותקינה (ראו: 1643/00 פנינת טל השקעות ובנייה בע"מ נ' פקיד שומה – ירושלים, פד" נה(4) 198, 201 (2001)). יחד עם זאת, אין מדובר באמות מידה נוקשות שאין לסטות מהן. ראוי למצוא את האיזון הראוי בין אינטרס המצדיק קבלת פסק דין בהעדר הגנה לבין זכות יסוד של הצד שכנגד לגישה לערכאות וכן החשיבות המהותית כי התיק ינוהל לגופו במעמד שני הצדדים (ראו: רע"א 8743/01 אריעד מבנים נ' אבי את אריק הנדסה, פ"ד נו(4) 61 (2002); רע"א 6265/04 כסיף, עו"ד נ' דורון רובין, פ"ד נט(3) 913 (2004); ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ (2008) (פורסם במאגרים)).

8. בנסיבות העניין, איני מוצאת כי החלטת כבוד הרשם נשוא הערעור הפרה את האיזון הראוי באופן המצדיק התערבות בשקול דעתו. אכן, עצם הדבר כי מדובר בחברת ביטוח אשר אינה נוהגת להעביר את הטיפול בתיק לעו"ד חיצוני עד שמסתיים הליך הפשרה, אינו מצדיק הגשת כתב הגנה באיחור. ככול שמתנהלים הליכים לסיום התובענה בפשרה, ואין המשיבה חפצה להגיש את כתב הגנתה בשלב זה, עליה להתכבד ולבקש ארכה להגשת כתב ההגנה בתוך המועד שנקבע להגשתו. חרף האמור, בענייננו, אין מדובר במצב בו התנהלות המערער אופיינה במחדלים עקביים אשר הפגינו זלוזול בבית המשפט. כאמור, כתב התביעה הוגש ביום 20.11.11. בקשה למתן ארכה להגשת כתב הגנה הוגשה ביום 29.12.11. בנסיבות אלה, מדובר באיחור קצר יחסית. כך במיוחד שעה שבין הצדדים התנהל בסמוך לכך נסיון לסילוק התובענה בפשרה. בנסיבות אלה, איזן הרשם באופן ראוי בין השיקולים השונים שעה שהחליט לקבל את כתב ההגנה תוך שהוא מוסיף וקובע כי שאלת ההוצאות תידון במסגרת פסק הדין.

התוצאה היא, שהערעור נדחה.

בשים לב לכך שמחדלה של המשיבה עומד ביסוד הערעור, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ד אדר תשע"ב, 18 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: